בגלמה מול בוזוקי: הבדלים בצליל, במיתרים, בכיוון ובהיסטוריה

הבגלמה והבוזוקי הן לאוטות ארוכות־צוואר בעלות דמיון משפחתי, אך אינן כלים בני־החלפה. הבגלמה עומדת במרכז המוזיקה העממית הטורקית ומסורת האשיק; הבוזוקי מרכזי במוזיקה היוונית הפופולרית המודרנית, ובייחוד ברבטיקו ובלייקו. ההיסטוריות שלהן נפגשות באזור הים האגאי ומזרח הים התיכון, אך הגוף, הסריגים, מערך המיתרים, שיטות הכיוון, הצליל ואוצר הנגינה התפתחו בסביבות מוזיקליות שונות.

המדריך משווה בין הכלים בלי להציג אחד כהעתק או כצאצא ישיר של האחר. הוא גם מסביר מדוע אין לבלבל את הבגלמה הטורקית עם הבגלמאס היווני הקטן המשמש ברבטיקו.

בגלמה ובוזוקי במבט מהיר

מהי בגלמה?

הבגלמה, המכונה בשיחה גם סאז, שייכת למשפחה רחבה של לאוטות טורקיות ארוכות־צוואר. המילה סאז עשויה לציין כלי נגינה באופן כללי, ולכן בגלמה היא השם המדויק יותר למשפחה זו. היא יסודית במוזיקה העממית הטורקית וברפרטואר של המשוררים־המוזיקאים המכונים אשיק או אוזאן.

לבגלמה יש בדרך כלל קערה דמוית אגס, לוח תהודה דק וצוואר ארוך עם סריגים קשורים. הקערה עשויה להיות מגולפת מגוש אחד או בנויה מצלעות. קיימים דגמים אקוסטיים, אלקטרו־אקוסטיים וחשמליים, והמידות משתנות מאוד בין ג׳ורה, בגלמה קצרת־צוואר, ארוכת־צוואר, דיוואן סאז וגדלים קרובים.

ברוב הבגלמות משתמשים במיתרי מתכת, לא בניילון. המיתרים מאורגנים לרוב בשלוש קבוצות ובהן שישה או שבעה מיתרים בסך הכול, אך קיימים מערכים נוספים. בתוך קבוצה המיתרים עשויים להיות כפולים או משולבים באוקטבות בהתאם לכלי ולהתקנה.

סריגים ניידים ומרווחים במוזיקה העממית הטורקית

נגן או בונה מוסמך יכול לכוון את מיקום הסריגים הקשורים. מיקומם תומך באוצר המרווחים של מסורות עממיות טורקיות, שאינו מתואר תמיד היטב באמצעות שנים־עשר חצאי הטון השווים של פסנתר או גיטרה מודרנית. המיקום המדויק משתנה לפי אזור, אסכולה ורפרטואר, ואין להזיז סריגים ללא נקודת ייחוס אמינה.

כיצד מנגנים בבגלמה?

נגנים רבים משתמשים במפרט קטן הנקרא טזנה או מזרב. אחרים משתמשים בטכניקות אצבע המכונות יחד שלפה, ובהן פריטה, הברשה והקשה. דפוסי יד ימין, צלילי בורדון וקבוצות מיתרים מצלצלות מעצבים את הצליל המזוהה עם הבגלמה.

כיווני בגלמה

אין כיוון יחיד לכל בגלמה. בין המערכות הנפוצות בוזוק דוזן — הנקרא גם קארה דוזן — ובגלמה דוזני, לצד סידורים אזוריים רבים. אלה שמות ליחסי כיוון מוסכמים; התרגום המילולי של bozuk כ״שבור״ אינו אומר שהכלי מכוון בצורה שגויה.

יש לציין תמיד אם סדר הצלילים נכתב מן הקבוצה הנמוכה לגבוהה או להפך. אורך הסקאלה, עובי המיתרים, סוג הצוואר ושיטת המורה חייבים להתאים לפני מעבר לסידור חדש.

למבוא רחב יותר ראו את המדריך המלא לבגלמה.

מהו בוזוקי?

הבוזוקי היווני הוא לאוטה ארוכת־צוואר בעלת גב מעוגל, סריגי מתכת קבועים ומיתרי מתכת. כלים המזוהים בבירור עם הבוזוקי המודרני היו קיימים בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20. הכלי נעשה קול מגדיר בהקלטות הרבטיקו של המאה ה־20 ובהמשך תפס מקום מרכזי בלייקו ובסגנונות יווניים פופולריים נוספים.

ההיסטוריה התרבותית שלו שייכת לעולם רחב של מזרח הים התיכון, שבו לאוטות ארוכות־צוואר, מוזיקאים ורפרטוארים נעו בין קהילות עות׳מאניות, יווניות, טורקיות ואחרות. תנועות אוכלוסייה וזעזועים בראשית המאה ה־20 השפיעו עמוקות על המוזיקה העירונית היוונית, אך פשטני לטעון שהבוזוקי הופיע לפתע ב־1922 או שהוא רק בגלמה טורקית שעוצבה מחדש.

בוזוקי טריכורדו וטטרכורדו

לטריכורדו שלושה זוגות ובסך הכול שישה מיתרים, והוא מזוהה עם הרבטיקו הוותיק. לטטרכורדו ארבעה זוגות ושמונה מיתרים, והוא התבלט במוזיקה הפופולרית המאוחרת. הכיוון והאצבוע של הטטרכורדו עשויים להיות מוכרים יותר לגיטריסטים, אך שפת המפרט והסגנון המוזיקלי ייחודיים לכלי.

כיצד מנגנים בבוזוקי?

הבוזוקי מנוגן במפרט. פריטה חלופית מהירה, טרמולו, גלישות, קישוטים ותהודת מיתרים פתוחים הם חלק חשוב מצלילו. הסריגים הקבועים מוכרים חזותית לנגני גיטרה ומנדולינה, אך הסקאלה, הזוגות, הכיוון והפיסוק דורשים טכניקה שונה.

כיווני בוזוקי

לטריכורדו ולטטרכורדו אין כיוון אוניברסלי משותף. יחס נפוץ בטריכורדו הוא D–A–D, ובטטרכורדו נפוץ C–F–A–D, בדרך כלל מן הקבוצה הנמוכה לגבוהה. הגובה והאוקטבה חייבים להתאים לכלי ולסט המיתרים; אין לפעול בעיוורון לפי אותיות צליל ללא הסבר.

ההבדלים העיקריים בין בגלמה לבוזוקי

1. סריגים ואינטונציה

הסריגים הקשורים והניידים של הבגלמה מאפשרים מיקומי מרווחים המשמשים במסורות עממיות טורקיות. לבוזוקי יווני מודרני יש בדרך כלל סריגי מתכת קבועים בחצאי טון שווי־מזג. ההבדל משפיע על הצלילים הזמינים, תחושת יד שמאל והגיית המלודיה.

2. גוף ובנייה

לשניהם גב קערתי, אך היחסים ומסורות הבנייה שונים. משפחת הבגלמה נעה מג׳ורה קטנה ועד דיוואן סאז גדול, וביניהם דגמי צוואר קצר וארוך. הבוזוקי נבנה לפי מסורת בנייה יוונית, עם קערה מצלעות, סריגים קבועים ועיטור אופייני. טענות שלבוזוקי המודרני יש ״גוף וצוואר ממתכת״ מבלבלות בין החומרה והסריגים לבין מבנה העץ העיקרי.

3. מיתרים וקבוצות

שני הכלים משתמשים בדרך כלל במיתרי מתכת. לבגלמה יש לרוב שלוש קבוצות ושישה או שבעה מיתרים בסך הכול. לטריכורדו שלושה זוגות ולטטרכורדו ארבעה. סטים מיועדים לאורך סקאלה ולכיוון מסוימים, ואין להחליף ביניהם רק משום ששני הכלים משתמשים בפלדה.

4. היגיון הכיוון

לבגלמה מערכות דוזן אזוריות ותלויות רפרטואר רבות. כיוון הבוזוקי תלוי בעיקר בסוג — טריכורדו או טטרכורדו — ובהקשר המוזיקלי. האמירה ״הם מכוונים אחרת״ נכונה אך חסרה: יש לציין כיוון קריאה, אוקטבה, מספר קבוצות ועובי מיתרים.

5. גוון

צליל הבגלמה עשוי להיות יבש, עצי, מצלצל או בהיר בהתאם לגודל, לעץ, למיתרים ולטכניקה. הבוזוקי בדרך כלל מתכתי, מבריק ובעל המשך ארוך, והזוגות יוצרים נצנוץ בולט. לאף כלי אין קול קבוע אחד; חומר המפרט, מצב המיתרים, ההתקנה והנגן משנים את התוצאה.

6. רפרטואר ושפה מוזיקלית

טכניקת הבגלמה צמחה ברפרטואר העממי הטורקי, בריקודים אזוריים, בשירה ובמסורת האשיק. טכניקת הבוזוקי מושרשת ברבטיקו, בלייקו ובסגנונות יווניים קרובים. מלודיה יכולה לעבור בין תרבויות, אך הקישוטים, הקצב והפיסוק עשויים להשתנות בכלי האחר.

האם בגלמה ובוזוקי קשורים היסטורית?

שניהם שייכים למשפחה עתיקה ונפוצה של לאוטות ארוכות־צוואר. קופוז, טנבור, סוגי סאז, לאוטות הקשורות לפנדורה וצורות אזוריות אחרות יוצרים רקע היסטורי מורכב. חילופי תרבות באנטוליה, בבלקן ובים האגאי מסבירים את הדמיון.

עם זאת, אילן יוחסין מסודר שבו ״כלי א׳ הפך ישירות לכלי ב׳ בתאריך מסוים״ חורג מן הראיות. גם מקור המילה בוזוקי שנוי במחלוקת. קשר למילה הטורקית bozuk מוצע לעיתים קרובות, אך זו תאוריה אטימולוגית ולא הוכחה שהכלי נקרא על שם כיוון בגלמה יחיד.

בגלמה, בגלמאס יווני ורבטיקו

מקור חשוב לבלבול הוא הבגלמאס היווני. ברבטיקו זהו בדרך כלל לאוטה ארוכת־צוואר קטנה וגבוהת־צליל המלווה את הבוזוקי. הוא אינו בגלמה טורקית רגילה בשם יווני, אף שהשמות והמשפחה הרחבה משקפים קשרים בין־תרבותיים.

בוזוקי ובגלמאס יווני נשמעים לעיתים קרובות יחד ברבטיקו. בגלמה טורקית יכולה להשתלב בהרכב בין־תרבותי, אך האמירה ש״בגלמה ובוזוקי מנוגנים בדרך כלל יחד ברבטיקו״ מוחקת את ההבדל בין בגלמה טורקית לבגלמאס יווני.

איזה כלי קל יותר לגיטריסט?

גיטריסט עשוי להרגיש בתחילה שטטרכורדו מוכר יותר בזכות הסריגים הקבועים, החלוקה השווה ויחסי הכיוון. עם זאת, זוגות המיתרים, הטרמולו והפיסוק היווני דורשים הסתגלות. הסריגים הקשורים, הכיוונים הרבים ויחסי הקבוצות של הבגלמה עשויים להיות זרים יותר, אך הצורות נעשות הגיוניות כאשר לומדים בתוך דוזן מסוים.

בחרו לפי המוזיקה הרצויה ולא לפי הדמיון לגיטרה. לרפרטואר עממי טורקי ולמוזיקת אשיק התחילו בבגלמה מותקנת כראוי. לרבטיקו או לייקו בחרו בסוג הבוזוקי המתאים.

כיצד לבחור את הכלי הנכון

בחירת בגלמה

• בחרו צוואר קצר, ארוך או גודל אחר בעזרת המורה.
• אמתו אורך סקאלה, מספר קבוצות, כיוון וסט מיתרים.
• בדקו שהסריגים הקשורים מסודרים, יציבים ובגובה נוח.
• בדקו לוח תהודה, קערה, יישור צוואר, גשר וגובה מיתרים.
• בררו אם מפרט, נרתיק, מיתרים חלופיים והתקנה לפני משלוח כלולים.

בחירת בוזוקי

• בחרו טריכורדו או טטרכורדו לפי הרפרטואר ושיטת הלימוד.
• אמתו אורך סקאלה, כיוון, עובי מיתרים ואינטונציית הסריגים.
• בדקו את קערת הצלעות, לוח התהודה, חיבור הצוואר, הגשר והמפתחות.
• הקשיבו לאיזון בכל זוג ולזמזומים לא רצויים.
• כללו בתקציב מפרט מתאים ונרתיק מגן.

אפשר להשוות דגמים באוסף הבגלמה של Sala Muzik ובאוסף הבוזוקי. לפני ההזמנה ציינו רפרטואר, ניסיון, כיוון רצוי ואם יש לכם מורה.

הבדלי טיפול ואמצעי זהירות משותפים

• השתמשו במיתרים המתאימים לסקאלה ולכיוון; אל תחליפו סטים בין בגלמה לבוזוקי.
• נגבו מיתרי מתכת אחרי נגינה והחליפו סט חלוד או לא אחיד.
• שמרו בנרתיק הרחק מחימום, שמש ישירה, רכב חם ושינויי לחות מהירים.
• אל תזיזו את סריגי הבגלמה ללא נקודת ייחוס אמינה.
• בדקו שחיקה בסריגי בוזוקי אם צלילים מזמזמים או גבוהים מדי במקומות מסוימים.
• פנו למתקן מוסמך במקרה של סדק, גשר מתרומם, תנועת צוואר חריגה או קריעות חוזרות.

שאלות נפוצות

האם בגלמה וסאז הם אותו דבר?

הבגלמה מכונה לעיתים קרובות סאז, אך סאז היא גם מילה רחבה יותר לכלי נגינה או לסוגי לאוטה קרובים. בגלמה הוא השם המדויק יותר למשפחה זו.

האם בבגלמה משתמשים במיתרי ניילון?

בגלמות מודרניות רגילות משתמשות בדרך כלל במיתרי מתכת. השתמשו בסט המיועד לסקאלה, למערך הקבוצות ולכיוון של הכלי.

האם הבוזוקי הוא צאצא ישיר של הבגלמה?

לכלים רקע משותף רחב של לאוטות ארוכות־צוואר ומאות שנות חילופי תרבות אזוריים, אך השתלשלות ישירה ופשוטה אינה מוכחת בוודאות.

האם ״בוזוקי״ נגזר מ־bozuk düzen?

קשר לשוני למילה הטורקית bozuk הוא תאוריה נפוצה. אין לקבוע כעובדה שהכלי נקרא דווקא על שם כיוון הבגלמה bozuk düzen.

מה ההבדל בין בגלמה לבגלמאס יווני?

הבגלמאס של הרבטיקו קטן בהרבה, גבוה יותר ובעל תפקיד והתקנה משלו. אין לראות בו שם אחר לבגלמה טורקית רגילה.

האם בגלמה ובוזוקי יכולים לנגן יחד?

כן. הם יכולים להשתלב היטב בעיבודים ובהרכבים בין־תרבותיים, אך יש לתאם בקפידה כיוון, מערכת אינטונציה ופיסוק.